פתיל תכלת
אכן זה אינו, וכמו שבארנו בחידושינו למסכת סוכה (נג.) בהא דאמרינן (שם) בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא, אמר דוד מי איכא דידע דשרי למכתב שם אחספא ונשדיה בתהומא ומנח כו', נשא אחיתופל ק"ו כו' אמר ליה שרי יעו"ש, והוינן בה מכדי שיתין במקום המזבח הוא לצורך הנסכים, ונהי שידע דוד מקום המזבח עוד בימי שאול, כמבואר במסכת זבחים (נד:) דרש רבא מאי דכתיב וילך דוד ושמואל וישבו בניות ברמה (שמואל א י״ט:י״ח) כו' שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם כו' סבור למבנייה בעין טיטם דמדלי אמרי ניתתי ביה קליל כדכתיב (דברים ל״ג:י״ב) ובין כתפיו שכן כו', ועל דבר זה נתקנא דואג האדומי בדוד כו' יעו"ש, אבל איך אפשר שכרה דוד השיתין בימי אחיתופל, טרם שקנה מקום המזבח מארונה היבוסי, שהרי אחיתופל נחנק בעובדא דאבשלום, וקנית מקום המזבח שקנה דוד מארונה היבוסי, הוי בתר הכי טובא, בסוף ימי דוד המלך ע"ה, ובארנו, כיון שכל ירושלים היה כבוש תחת יד דוד תיכף בתחלת מלכותו על כל ישראל, ורק שארונה היבוסי הניחו שמה בתורת תושב, שפיר היה יכול דוד המלך ע"ה למכרי שיתין שהגם שמקום המזבח היה של ארונה, מ"מ כיון שדוד היה מלך, ומלך פורץ גדר ואין ממחין בידו, וכיון שלא היה רוצה עדיין ליטול המקום מיד ארונה, רק שהכין השיתין שיהיה מוכן לכשיוצרך, אבל המקום נשאר עדיין תחת יד ארונה, להכי לא קנה עוד המקום במעות, ורק כרה השיתין בתורת מלך, ורק אח"כ כשהוצרך לבנות המזבח, ורצה שיהיה לכל ישראל חלק בזה המקום, הוצרך לקנות המקום בממון של כל שבטי ישראל שיהיה לכולם חלק בו, ומה שקראו הכתוב לארונה היבוסי בשם מלך, היינו לפי שקודם שכבשו דוד, היה מלך: